סילבוס קורסים לגרפולוגיה
להלן סילבוס הקורסים לגרפולוגיה המועברים ב"חנה קורן – מכון לגרפולוגיה".
קורס גרפולוגיה מתחילים
15 מפגשים של ארבע שעות אקדמאיות:
- שיעור פתיחה והיכרות – מהי הגרפולוגיה, מהו ההיגיון העומד מאחוריה, משמעות מהירות הכתיבה והתנועה לצרכי אבחון אישיותי/גרפולוגי, הומוגניות לעומת הטרוגניות. הסימנים הגראפיים לתנועה.
- היסטוריה של הגרפולוגיה – מבוא היסטורי לתחום, לשימושיו, לחוקרים המודרניים שהטביעו חותמם.
- שלוש תמונות הכתב – ע"פ שיטתם של גרוס והייס. התבוננות רחבה על הכתב משלוש זוויות שונות:
- תמונת התנועה – ההיבט הדינאמי של האישיות. תמונות חיוביות: מבוקרת וספונטאנית. תמונות שליליות: קפואה, רפויה, אימפולסיבית-מתפרצת.
- תמונת הצורה – היבט צורני על השלכותיו השונות, החל מדמיון ומקוריות ועד לצורה כאמצעי תקשורת. חיובית: אישית – ספונטאנית. שליליות: מעוצבות יתר המידה, מקופחות.
- תמונת הארגון – היבט חברתי וארגוני, יכולת תכנון, ארגון וניצול משאבים כמו גם היכולת לקבל תכתיבים ונורמות חברתיות. חיובית: אישית ומאורגנת, שלילית: עומס יתר או חורים בעריכה, כפייתית.
- צורת הכתב – הכתב התקני מחד והשינויים מן התקן מאידך. שינויים על דרך הקישוט והעשרה לעומת הפשטה וקיפוח. משמעותם של השינויים מבחינת סדרי עדיפויות של הכותב, דמיון, ביטוי אישי, אישי-חברתי, תקשורת ואינטליגנציה.
- יסוד הצורה ותחליפי צורה – שלושה יסודות תקניים בגרפולוגיה: הקמרון, הקער והזווית, אליהם מתווסף יסוד נוסף – החוט. מהי משמעותו של כל אחד מן היסודות ומדוע נוצר "צורך" להחליף יסוד אחד באחר.
- גודל הכתב – גודל האות כאינדיקציה לתחושת הכותב בינו לבין עצמו, ליציבות הערכתו העצמית, למשקל אותו הוא מקנה לנוכחותו בחברה. האות הראשונה והאחרונה – המשמעויות הרבות אותן מגלמות וכיצד ניתן, בהשוואה אליהן, להבין את הפער, במידה וקיים, בין הפסאדה החיצונית לתחושה הפנימית.
- אזורי הכתב והפרשי אורך – משמעות האזורים השונים של הכתב ומשמעות כתב המרוכז סביב אזור האמצע או המתפרש על שניים או שלושה אזורים שונים:
- אזור עליון המכיל את הבליטות היוצאות מן האזור האמצעי כלפי מעלה ומלמד על סקרנות, מוסר, שאפתנות ועוד. מקביל ל"סופר אגו" של פרויד במובנים רבים.
- אזור אמצע המכיל את כל האותיות או לפחות את חלקן המכריע של אותיות "עולות" או "יורדות". אזור הרגש, תחושה. מקביל, במובנים רבים, ל"אגו" של פרויד.
- אזור תחתון אליו יורדות אותיות והוא המקור להבנת היצרים, היחס לאינטימיות ולמין, יחס לרכוש אך גם לארציות, להעמקה וכדומה. מקביל ל"איד" של פרויד, במובנים רבים.
- זווית הכתיבה - הזווית כאינדיקציה לשחרור התנועה לעומת עצירתה ובלימתה. מהי הזווית הנוחה יותר לכתיבה לכותבי ימין? משמעותה? ולהיפך, עבור השמאליים? כיצד ניתן ללמוד מתוך הזווית את היחס של הכותב לעצמו מבחינת הנכונות שלו והיכולת שלו להסתגל לחברה ולסביבות משתנות? להביע עצמו באופן חופשי? רגשי? רציונאלי? מעוכב?
- יחס ראשוני ומשני – משמעות חלקי האות השונים:
- יחס ראשוני – חלקה הפותח של האות המביא איתו, בלא מודע, את היחס שלנו להתחלה, להתנסות, לחשיפה. משמעות "הארכת" החלק הפותח לעומת קיצורו.
- יחס משני – חלקה המסיים של האות – אותו החלק שנחשף לקהל ולחברה, שמסיים את הפעילות הנוכחית. מהי משמעותו הגרפולוגית? מדוע הוא "בוחר" לחזור לימין במקום להתקדם כלפי שמאל או להיפך, כיצד הוא מתקדם, אם בכלל.
- קישור והפרדה – מה בין כתבים שבהם אותיות מחוברות וקשורות האחת לשנייה, לאלו בהן האותיות מופרדות? כיצד משפיע אופן הקישור ותכיפותו על יכולתו של הכותב לבצע הקשרים בין פרטים ולראות את התמונה הרחבה. מה חשוב יותר ממה: כל פרט ופרט, צעד אחר צעד, או – תהליכים והקשרים?
- שוליים – השוליים המקיפים את הכתב מכל צידיו, למרות שבהם אין כיתוב, הם משמעותיים ביותר. כיצד ניתן ללמוד מרוחבם וצורתם של השוליים את יחס הכותב לתחילת משימות? לחשיפה? לחברה?
- מרווחים – רווח בין שורות, מילים ואותיות. המרווחים נוצרים בזמן הפסקת הכתיבה. הם מאפשרים לכותב להתבונן, לחשוב, לחלום, לתכנן, לברוח וכדומה. משמעות המרווחים משתנה בהתאם למבנה בו הם נמצאים: המרווחים בתוך המילה, שבין המילים ובין השורות.
- כיווניות ומהלך שורה – כתיבה על דף חלק ללא שורות דורשת מאמץ מסוים. כאשר כותב מייצר שורות ישרות או נפתלות, קמורות או קעורות הוא מלמד אותנו על הגישה שלו לפעילות ועל היכולות השונות שלו. כיווניות השורה, באם היא עולה, ישרה או יורדת, גם היא מלמדת על העדפות שונות.
- לחץ, שינויי לחץ ומאפייני קו- האלמנטים האישיים ביותר של הכותב, אלו שאינן ניתנים לשליטה ואינם נלמדים. הלחץ נותן אינדיקציה ישירה למידת האנרגיה הזמינה לפעילות והאופן שבו אנו מנצלים, משחררים או חוסמים אותה.
- שטף וקצב – על פי קלאגס - שטפיות התנועה לעומת קצביותה. מה נוכל ללמוד על היחס שבין המעצורים לדחפים ואופן שחרור הכתיבה והכתב.
- החתימה – כרטיס הביקור של הכותב. משמעות החתימה, צורתה, מאפייניה, מיקומה. כיצד ניתן ללמוד מתוך ההשוואה שבין החתימה לכתב על הפער, במידה וקיים, בין האופן שבו מציג עצמו הכותב לבין תחושותיו במציאות.
קורס גרפולוגיה מתקדמים
15 מפגשים של ארבע שעות אקדמאיות:
- פופאל – 5 דרגות ההקשחה של השרירים יוצרות דרגות הקשחה של קו והתקדמות. בדומה לשטף ולקצב של קלאגס מדובר ביחס שבין המעצורים והדחפים, בשונה מקלאגס, המקור להם.
- אינטליגנציה – ההבדל שבין אינטליגנציה G ל – P : מכללת אל מול מבדלת. הגישה של החשיבה, איכויותיה ויכולת יישום הרעיונות.
- אינטליגנציה רגשית – מודעות עצמית, יכולת עיבוד והכלת רגשות, כישורים בינאישיים ועוד.
- לה סן – 3 מפגשים. תיאורית אישיות על פי לה-סן פסיכולוג ופילוסוף שבנה תיאוריה סביב שלושה גורמים אישיותיים והדינאמיקה שביניהם:
- ריגושיות – אופן, תדירות ומקורות לתגובות ריגושיות. על הסקאלה, בקצה האחד הטיפוס הריגושי E, לעומת הלא ריגושי nE.
- אקטיביות – המקור לפעילות ולפעלתנות של האדם. בקצה האחד של הסקאלה – הטיפוס הפעיל, הנהנה מפעילות והמתמודד עם קשיים – A, בקצה השני – nA, הטיפוס שנמנע ממאמץ בכל דרך אפשרית ואינו מתמודד עם קשיים ומכשולים.
- תגובתיות – מהירות ואופן התגובה כמו גם הגישה לניתוח ושימור חוויות. S – הטיפוס המאופק והמחושב שנמנע מתגובות אימפולסיביות ושאינן מעובדות, P – המגיב מיידית ללא מחשבה ובדיקה.
- פרויד וגרפולוגיה – 3 מפגשים שמטרתם בדיקת המאפיינים השונים של כל אחד מהטיפוסים השונים של פרויד, הסיבות להתפתחותו והיקבעותו. כיצד שונה האוראלי האקטיבי מן הפאסיבי, המסופק מן הלא מסופק, מה היו התנאים שיכלו ליצור גישה כזו או אחרת וכיצד ניתן לאבחן את הטיפוסים השונים דרך כתב היד.
- יונג וגרפולוגיה – 4 מפגשים. טיפוסים מוחצנים אל מופנמים, ארבע הגישות השונות: טיפוסי החשיבה, הרגש, החישה והאינטואיציה. מאפייני הטיפוסים השונים ואבחונם דרך כתב היד.
- העץ - מבחן ציור השלכתי בשילוב עם גרפולוגיה
- ווארטג - מבחן ציורים השלכתי בשילוב עם גרפולוגיה
קורס גרפולוגיה משתלמים
15 מפגשים של ארבע שעות אקדמאיות:
- מהימנות – 3 מפגשים. איתור חוסר מהימנות בכתב יד. זיהוי חוסר מהימנות חומרית וחברתית.
- מצוקה – 3 מפגשים. איתור סימני מצוקה בכתב יד של מתבגרים ומבוגרים.
- סכיזואידים – 3 מפגשים. תיאוריה שנחקרה לעומק והעלתה כי לסכיזואידים מגוון רחב ביותר של דרגות התפתחות. 7 טיפוסי סכיזואידים שונים. הסכיזואיד – טיפוס שנוצר בילדות המוקדמת כתוצאה מחוויית נטישה אובייקטיבית או סובייקטיבית, חד פעמית או חוזרת, אצל ילדים אינטליגנטיים ורגישים במיוחד.
- אודם – 5 מפגשים. ישראל אודם, הגרפולוג הישראלי שיצר את התיאוריה היחידה שבנויה מתוך הכתב אל הפסיכולוגיה. היכרות מעמיקה עם 9 טיפוסי אודם על מרכיביהם השונים.
- כוכבים וגלים/ מבחן המספרים – מבחנים משלימים לאבחון אישי.
סטאז'
א. 15 מפגשים של ארבע שעות אקדמאיות, שבמהלכן כל אחד מן המשתתפים, מעביר שני ייעוצים אישיים מתחילתם ועד סופם.
ב. העבודה על הייעוצים מרכזת את כל החומרים התיאורטיים שנלמדו במהלך הסמסטרים השונים והיא עוברת פיקוח צמוד
והנחייה של הגרפולוגית שאחראית על הסטאז', במהלך עבודת ההכנה ובמהלך העברת הייעוץ.
ג. כל אחד מהסטאז'רים צופה בייעוצים שמועברים על ידי חברי הקבוצה האחרים.
ד. בנוסף, עבודה על לפחות 10 דוחות מעסיקים שונים.
ה. חזרה על כל החומר הנלמד והכנה לקראת מבחני ההסמכה של האגודות השונות לגרפולוגיה.
במהלך השיעורים משולבות סדנאות עבודה ולמידה.
כל השיעורים מלווים בעזרי לימוד מתקדמים ובדוגמאות מרובות של כתבי יד להמחשה.
*סדר העברת התכנים משתנה בהתאם לקבוצה ולמדריך אולם התכנים, המערכים והמצגות אחידים ותחת פיקוח מתמיד של דורית וואלך, מנהלת בית הספר ושל חנה קורן, מנהלת המכון לגרפולוגיה. |
